מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן הוא אחד מסוגי המדדים הממוחשבים והוא מחושב בעזרת טכניקות סטטיסטיות ומשתנה מעת לעת. מדד זה בא למדוד את שינוי במחירים שלסל המוצרים והשירותים הנצרכים על ידי קבוצת הצרכנים.
חישוב המדד
מאחר שמטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים, אין חשיבות לערך המוחלט שלו אלא לשינוי היחסי בערך זה. לעליית המדד מרמה של 100 נקודות ל 110 ועליית המדד מרמה של 200 נקודות ל220 נקודות ישנה משמעות זהה, לכן קובעים את ערך המדד בנקודת זמן אחת (“תקופת בסיס”) באופן שרירותי. את ערך המדד בדרך כלל נהוג לקבוע בתקופת הבסיס בגובה של 100. קביעה כזו תגרום לכך שערך המדד בכל רגע נתון יהיה שווה ל”רמת המחירים הכללית” באותו הזמן כשהיא מוצגת באחוזים מרמת המחירים בתקופת הבסיס.
השינוי בערך המדד מייצג את השינוי במחירי המוצרים הנכללים בסל ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. מאחר שמדובר במדד מחירים לצרכן, הסל יורכב ממוצרים ושירותים הנצרכים בידי הצרכנים, אליהם מתייחס החישוב.
בנקודת זמן מסוימת לאחר תקופת הבסיס מדד המחירים יהיה שווה למדד בתקופת הבסיס כשהוא מוגדל או מוקטן על פי השינוי של עלות הסל, כלומר מוכפל בעלות הסל בנקודת הזמן עבורה מחושב המדד ומחולק בעלות אותו סל בתקופת הבסיס.
* השינוי החודשי מתפרסם על ידי הלמ”ס בכל 15 לחודש והוא מציג בכמה עלו או ירדו המחירים בחודש מסוים.
בעיות בחישוב המדד ופתרונות להן
ישנן מספר בעיות בחישוב מדד המחירים לצרכן:
1. קביעת הסל: סל המוצרים צריך לשקף את דפוס הצריכה של קבוצת צרכנים מסוימת ולפיכך בודקים את הרגלי הצריכה של אותה קבוצה בתקופה מסוימת. קיימת השאלה – מתי צריך למדוד האם צריך לשמור על סל קבוע לאורך שנים רבות?
2. מוצרים חדשים: איך מטפלים בכניסת מוצרים חדשים לסל התצרוכת.
3. שינויים באיכות המוצרים: אפשר להתייחס לזאת כאל החלפת מוצר אחד באחר.
4. בעיות מדידה נוספות: כמו כל מדד סטטיסטי.
אילו פתרונות קיימים לבעיות אלה?
בדרך כלל נהוג לקבוע סל התחלתי על פי סקר שעורכים בסמוך לתקופת הבסיס. בסל זה משתמשים מספר שנים. לאחר מכן, נקבעת תקופת בסיס חדשה וממנה ואילך משתמשים בסל החדש. באופן זה, אפשר לקבל סדרות של מדדים לתקופות זמן שונות (אך עוקבות) כשלכל אחת מהן תקופת בסיס שונה בה נקבע מדד 100. בכדי לקבל סדרת מדדים לתקופה ארוכה – משרשים את המדדים. כלומר, קובעים מחדש את המדד הבסיסי של כל מדד (גודל שרירותי) להיות שווה לערך המדד האחרון שבסדרה הקודמת. השיטה הזו מאפשרת לנו להשוות את רמת המחירים בתקופות ארוכות ולהשתמש במדד לצרכים מעשיים, אם כי קיימות בעיות מושגיות קשות בהשוואות כאלה.
בנוגע למוצרים חדשים, נהוג שלא להכליל אותם בסל אלא לאחר שמשקלם מגיע לרמה מינימלית מסוימת. כמו כן, עדכון הסל תוך מספר נמוך של שנים מקטין משמעותית את הבעייתיות של שינויי איכות (למרות שמייצר בעיות אחרות הקשורות בשרשור).